המושג NPC מגיע מעולם משחקי המחשב והוא ראשי תיבות של Non-Player Character, או בעברית: דמות שאינה שחקן.
כדי להבין אותו בצורה הפשוטה ביותר, תחשוב על משחק מחשב כמו "GTA" או משחקי הרפתקאות: אתה השחקן האמיתי שמחזיק בשלט, והדמות שלך זזה ומקבלת החלטות בהתאם למה שאתה רוצה.
אז מה זה NPC?
אלו הן כל שאר הדמויות שנמצאות ברקע של המשחק: עוברי האורח ברחוב, המוכר בחנות הבגדים, או הנהגים במכוניות שמסביב.
הנה המאפיינים שלהם בצורה פשוטה:
אין להם תודעה או רצון חופשי: הם אינם "חושבים" באמת. הם מופעלים על ידי קוד מחשב (אלגוריתם) שתוכנן להניע אותם ולהגיב בהתאם לכללים שהוגדרו מראש.
הם מגיבים בצורה צפויה: אם תיתקל בהם, הם עשויים להגיב במשפט קבוע. אם תנסה לדבר איתם, הם יפעלו בהתאם לתסריט או למערכת התגובות שתוכנתה עבורם.
תפקידם הוא להיות חלק מהעולם: הם שם כדי שהעולם של המשחק ירגיש מלא, חי ומעניין עבורך - השחקן האמיתי.
ומה הקשר להשערת הסימולציה?
כאן המושג עוזב את עולם משחקי המחשב והופך לחלק מהמודל הפילוסופי שאנו בונים.
במודל השחקן היחיד (Single-player), השחקן הוא התודעה היחידה במערכת, בעוד שאר הדמויות עשויות להיות NPCs - דמויות שהמערכת מייצרת ומפעילה כחלק מהסביבה שלו.
במקרה הקיצוני, משמעות הדבר היא שהאנשים סביבך אינם תודעות עצמאיות, אלא אלגוריתמים מורכבים שנועדו להתנהל בתוך העולם המרונדר, להגיב אליך ולהשתלב בעלילה האישית שלך.